חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

קרויזר ואח' נ' חברת הגיחון בע"מ

: | גרסת הדפסה
ע"ר
בית משפט השלום ירושלים
2018-04-13
18.2.2014
בפני :
רנר שירלי

- נגד -
:
1. אילן וינקלר
2. עו"ד
3. מירה קרויזר
4. יוסף גרשון קרויזר

:
חברת הגיחון בע"מ
פסק-דין

פסק דין

ערעור על החלטתו של כב' הרשם פוני מיום 6.3.13 בת.א. 9079-10-11 ולפיה התקבלה בקשת המשיבה לבטל פסק דין שניתן כנגדה בהיעדר הגנה.

1. המערערים 3-2 הגישו כנגד המשיבה תביעה לפיצוי בסך 100,000₪ בגין נזקים שנגרמו להם, בעיקר לא ממוניים, עקב נקיטת הליכי גבייה מנהליים שנקטה המשיבה כנגדם בגין חוב מים, לטענתם שלא כדין.

התביעה הוגשה ביום 23.10.11 וביום 20.11.11 ניתן לבקשת המערערים פסק דין בהיעדר הגנה כנגד המשיבה על סך 100,000 ₪ בתוספת שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪.

2. ביום 6.9.12 הוגשה הבקשה לביטול פסק הדין על ידי המשיבה, אשר בה נטען כי ככל הנראה בשל טעות שבהיסח הדעת אחד מעובדי הנתבעת לא העביר את כתב התביעה לגורם מוסמך בתאגיד ועל כן לא היתה המשיבה מודעת לקיומו של פסק הדין. על פי הבקשה רק ביום 13.8.12 לאחר קבלת מכתב דרישת הוצאות של עו"ד מטעם המערערים התברר לראשונה לאחראי על פניות הצבור על קיום של ההליכים המשפטיים ומתן פסק הדין.

3. ביום 6.3.13 ניתנה החלטתו של כב' הרשם פוני מושא הערעור המורה על ביטולו של פסק הדין שניתן. על פי ההחלטה "ניהול ההליך המשפטי תוך מתן אפשרות לשני הצדדים לשטוח את טענותיהם בפני בית המשפט לגופם של דברים הוא לעולם המהלך המועדף" על פני "הליך בלא לקיים דיון לעיצומו של עניין". בנוסף, כך על פי ההחלטה, אין לאמר כי התנהלות הנתבעת יש בה משום זלזול בהליך המשפטי והנתבעת הצביעה "על גירסת הגנה אפשרית".

לאחר מתן ההחלטה הגישו המערערים בקשה לתיקון טעות סופר בהחלטה שעניינה היעדר פסיקת הוצאות או התנאת הביטול בהפקדת סכום על ידי הנתבעת. הבקשה נדחתה.

4. לטענת המערערים (המערער 1 הוא מי שהזכויות על פי פסק הדין הומחו לו לטענתו), לאור מועד פסק הדין ומועד הגשת הבקשה לביטולו, בלא שהוגשה בקשה להארכת מועד, לא היה רשאי כב' הרשם לדון בבקשה. לטענתם שגה כב' הרשם בקביעתו כי התנהלות המשיבה אינה מלמדת על זלזול בבית המשפט. עוד טוענים המערערים כנגד אי חיובה של המשיבה בהוצאות, כמקובל במקרים דומים. למעשה טוענים המערערים כי "אם בית המשפט קמא היה מתנה את ביטול פסק הדין בתשלום הוצאות ולו של שקל אחד, המערערים היו מוחקים את הערעור שכן גובה ההוצאות נתונות לשיקולו של ביהמ"ש שדן בבקשת ביטול פס"ד...".

לטענת המשיבה הוגשה הבקשה על ידה במסגרת המועדים הקבועים בחוק ומכל מקום במסגרת הבקשה לביטול פסק הדין עתרה המשיבה להארכת מועד במידת הצורך. עוד טוענת המשיבה כי יש לדחות את טענות המערערים לעניין ההוצאות שכן שקול הדעת לפסיקת הוצאות טומן בחובו גם שקול הדעת שלא לפסוק הוצאות משפט ובית המשפט במקרה הנוכחי עשה כך במודע. עוד מפנה המשיבה להלכות המצמצמות בעניין התערבות בשאלת הוצאות.

5. דין הערעור להידחות.

מהנספחים שצורפו להודעת הערעור ולתגובה לבקשה לביטול פסק הדין עולה כי אכן פסק הדין הומצא למשיבה עוד בחודש נובמבר 2011, פעמיים. יצויין בהקשר זה כי עיון בתיק בית המשפט אינו מעלה כי פסק הדין הומצא פעם שלישית כנטען, על ידי מזכירות בית המשפט. עם זאת, הומצא פסק הדין למשיבה על ידי המערערים עצמם, כאמור כבר בנובמבר 2011. גם לשיטת המשיבה נפלו ככל הנראה תקלות עם העברת המסמכים לגורמים הרלוונטיים במשיבה, תקלות שבעטיין לא הוגשה בקשה קודם למועד בו הוגשה. עם זאת, בבקשה לביטול פסק הדין בה צויין כי מודעות הגורמים המוסמכים לקיום פסק הדין נולדה רק באוגוסט 2012, צויין כי ככל שבית יסבור כי פסק הדין התקבל עוד קודם לאוגוסט 2012 "מתבקש הוא ליתן ארכה לצורך הבקשה שבכותרת" (סעיף 29 לתגובה).

אמנם כב' הרשם בהחלטתו לא התייחס באופן ספציפי לבקשה להארכת מועד, ואולם מתוך ההחלטה ניתן ללמוד כי נעתר לה. אין איפוא לאמר כי לא היה מסמכותו להורות על ביטול פסק הדין. אין גם לאמר כי לא היה ראוי להיעתר לבקשה בנסיבות העניין. הגם שלא לחלוטין ברור מה פשר התקלות שאירעו אצל המשיבה, אינני סבורה כי ניתן להסיק מהאמור לעיל התנהלות העולה כדי זלזול בבית המשפט והמצדיקה כשלעצמה דחיית הבקשה לביטול פסק הדין.

6. במסגרת הסיכומים שהגיש לא חזר ב"כ המערערים על טענותיו לעניין סיכויי ההגנה וטוב שכך. כעולה מהבקשה לביטול פסק הדין למשיבה טענות כנגד התביעה, הן בשאלת האחריות והן בשאלת היקף הנזק. אין איפוא מקום להתערב גם בקביעת כב' הרשם ולפיה לנתבעת יש "גירסת הגנה אפשרית" ומן הראוי ליתן לה יומה בבית המשפט.

7. אשר להוצאות, שכאמור מהוות ככל הנראה את העילה להגשת הערעור. אין בידי לקבל את הטענה ולפיה אין לכב' הרשם שיקול דעת בשאלה האם לפסוק הוצאות אם לאו. בנוסף, כפי שציין ב"כ המשיבה בסיכומיו, מידת ההתערבות בפסיקת הוצאות על ידי ערכאות ערעור מצומצמת עד למאוד. גם אם לא פורטו הנימוקים לאי פסיקת ההוצאות במקרה זה, אין לאמר כי ההחלטה בעניין זה חורגת במידה המצדיקה התערבות בה. ודאי כך הם פני הדברים כאשר מדובר בבקשה לביטול פסק דין, אשר המערערים התנגדו לקבלתה, ואשר התקבלה בסופו של יום.

הערעור נדחה. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתן היום, י"ח אדר תשע"ד, 18 פברואר 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:

לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>